מחלה משנה תנאי פעולה של המערכת

לאחר מחלה ממושכת, המערכת עשויה לפעול בתנאים שונים מאלו שהיו קיימים קודם.

לעיתים מופיעה תחושת עייפות מתמשכת או קושי לחזור לפעילות רגילה. תחושות אלו אינן תמיד מוסברות דרך פגיעה מבנית ברורה.

במקרים רבים מדובר בשינוי באופן שבו עומס מתארגן בגוף.

השפעה על נשימה ולחץ תוך בטני

מחלה ממושכת עשויה להשפיע על עומק הנשימה ועל תיאום בין נשימה לתנועה.

כאשר הנשימה משתנה, משתנים גם תנאי הלחץ הפנימי — ושינוי זה עשוי להשפיע על האופן שבו עומס מועבר בין אזורי הגוף.

כאשר היכולת לשנות לחץ פוחתת, המערכת עשויה להסתמך על פתרונות יציבים אך פחות חסכוניים.

תחושת עומס פנימי

לעיתים מופיעה תחושת כבדות, נפיחות או עומס שאינו מוסבר רק דרך השרירים.

תחושות אלו עשויות להיות קשורות לשינוי בתנועתיות הרקמות הפנימיות. כאשר תנועת הרקמות מצטמצמת, יכולת ההסתגלות ללחצים משתנים פוחתת.

הקשר לנשימה ותנועת איברים ולארגון עומס וחיוניות וללמידה עצבית מסביר כיצד שיפור תנועתיות פנימית מאפשר התאוששות.

התאוששות כארגון מחדש

התאוששות אינה רק חזרה לרמת פעילות קודמת. לעיתים מדובר בארגון מחדש של האופן שבו עומס מתפזר במערכת.

כאשר תנועתיות פנימית משתפרת, משתפר גם תיאום בין נשימה לתנועה. שיפור תיאום עשוי להפחית מאמץ בסיסי — ומתאפשרת עליה הדרגתית בפעילות.

סכמה מושגית